מבלבלים את המוח
פתאום קם מדען מוח ושואל את עצמו האם באמת מה שחסר להבנת המוח הוא עוד מידע על פעולתו (שזאת הגישה השלטת היום). השיטות בהן משתמשים כדי לחקור את המוח מניבות הרבה מידע, אך האם הוא באמת מקדם אותנו להבנתו?
שני מדעני מוח החליטו לבצע ניסוי מחשבתי ובעקבותיו ניסוי ממוחשב כדי לבחון את השאלה. הם השתמשו בשיטות הנפוצות והמקובלות בתחום כדי לנסות לחקור ולהבין את פעולתו של מיקרופרוססור מהאייטיז וכתבו על כך מאמר.
בפרק המקושר של הפודקאסט Rationally speaking מתראיין ומשוחח אחד הכותבים על הרעיון שעומד מאחורי המחקר ועל התחום בכלל (באנגלית).
הפרוטון עשה דיאטה?
צוות מחקר ממכון מקס פלנק בהיידלברג בגרמניה מדד את מסת הפרוטון ומצא שהיא נמוכה ממה שהיה מקובל לחשוב עד כה, כלומר יש לתקנה מ-1.007276466879 (ביחידת מסה אטומית) ל- 1.007276466583! לא ניתן למדוד מסות של חלקיקים יסודיים על מאזני קפיץ, ולכם יש צורך בשיטות מדידה מורכבות. הפרוטון בניסוי נלכד בתוך מלכודת מיוחדת מסוג Penning trap שמורכבת משדות חשמליים ומגנטיים. בתוך המלכודת החלקיק מבצע תנועה מחזורית מורכבת, בעלת שני זמני מחזור שונים, בדומה למסלול הירח סביב השמש (זמן מחזור אחד סביב כדה"א ושני סביב השמש). מתוך מדידת זמני המחזור ניתן להסיק בעקיפין את מסת החלקיק (בדומה לתדירות הציקלוטרון). ניתן לקרוא בהרחבה בקישור למאמר (אנגלית).
התאבכות במוח
האם ניתן לגרות נוירונים בעומק המוח מבלי להזדקק לניתוח מסוכן להשתלת אלקטרודות חשמליות בתוכו? מחקר שפורסם במגזין המדעי 'Cell' טוען שכן, ומסתמך על רעיון פיזיקלי שנלמד כבר בתיכון – התאבכות גלים. שתי אלקטרודות חיצוניות משדרות גלים חשמליים לתוך המוח בתדיריות שונות, שתיהן גבוהות מכדי להשפיע על פעילות הנוירונים. לטענת החוקרים, תמונת ההתאבכות בין שני הגלים היא כזאת שבאזור מסוים מעטפת חיבור הגלים מתנודדת בתדירות נמוכה באופן משמעותי כך שהיא יכולה להשפיע על פעילות נוירונים בהבטים מסוימים. ניתן לשלוט על איזור הגירוי על ידי שליטה במשרעת הגלים. את כל זאת מדגימים החוקרים בניסויים על מוחות של עכברים. האם זה יעבוד גם במוחות של בני אדם, הגדולים מאלה של עכברים באופן משמעותי? ימים יגידו. המחקר מתואר בצורה ברורה ונגישה באתר המקושר (אנגלית).
למכור חשמל לחברת חשמל
אנחנו קונים 'חשמל' מחברת החשמל (בעצם צורכים מהם אנרגיה). כל דירה מחוברת לרשת החשמל וניזונה ממנה. בכל חיבור מרשת החשמל לדירה מותקן מונה שסופר כמה אנרגיה צרכנו, ועל פי זה מחושב החשבון אותו נשלם. אם נרכיב פאנלים סולריים על גג בתינו נוכל לייצר חשמל במקום לצרוך אותו. מה יקרה אם נזין את עודף החשמל שנייצר חזרה לרשת? האם המונה ילך אחורה, וכך נצטרך לשלם פחות לחברת חשמל? הפרק הבא בפודקאסט 99% invisible מספר (באנגלית) את ההיסטוריה ודן בהשלכות של סוגייה זאת.
רוח, רוח! רוח, רוח! למה לא תשכב לנוח?
תמיד רציתם להישמע ידענים לא רק במדע, אלא גם במדעי הרוח, אבל לא היה לכם את הסבלנות לכתבים הארכניים? תמיד שמעתם את מילות הבאזזז אבל לא ידעתם לפרש את ההקשר? אתם סתם רוצים להשכיל, אבל בסאונד-בייטס קטנים?
אז קבלו את סדרת הסרטונים בשבילכם! סדרת סרטונים קצרצרים מבית BBC4 על ההיסטוריה שלל הרעיונות (באנגלית). כל סרטון באורך דקה וחצי עד שתי דקות. כתוב, מאוייר ומקוריין בטוב טעם.
לתפוס אוויר במצלמה
כולם יודעים שאוויר הוא שקוף. האם ניתן לצלם זרימת אוויר במצלמה פשוטה? מסתבר שכן. אמנם יש צורך במערכת אופטית, אך לא מסובכת במיוחד וכזאת שכל מי שלמד אופטיקה גיאומטרית יוכל להבין את עקרון פעולתה. שיטת הצילום נקראת Schlieren photography. כל שנדרש הוא: מקור אור נקודתי, מראה מרכזת, מצלמה וחוד של סכין. נזכר שמעל כביש חם יש שינוי בצפיפות האוויר שגורם לשבירת אור. מסיבה זאת אנחנו רואים זרמי אוויר שמדמים כביש רטוב. המערכת האופטית האמורה מתבססת גם היא על שבירה של אור ומאפשרת לנו לראות תמונה בניגודיות טובה הרבה יותר ובאזור שאנחנו בוחרים. הסברים ודוגמאות בסרטון היוטיוב הקצר בקישור.
השתלת ראש, האמנם?
שני רופאים טוענים שהם מסוגלים כבר מחר להעביר ראש של אדם ולחבר אותו לגוף שנלקח מאדם אחר, כולל חיבור מלא של עמוד השדרה. אפילו מצאו מתנדב מרצון שלוקה בגופו במחלה חשוכת מרפה, ומעוניין להיות שפן נסיונות. מהצד השני, התהליך כנראה הודגם רק בעכברים והמומחים בתחום מטילים ספק רב בהיתכנות שלו. האם התהליך באמת אפשרי? איך יגיב מוחו של אדם שעבר את התהליך בהיבט הנפשי? שווה מחשבה. עוד פרטים בקישור לכתבה הבאה בכלכליסט (עברית). זהירות, מכיל תמונות גרפיות של חיות שעברו פעולות כירורגיות!
חיידק טוב - חיידק רע
מצד אחד, חיידקים בגופנו גורמים לנו למחלות. מצד שני, חיידקים בגופנו עוזרים לנו בתהליך פירוק המזון. האם חיידקים הם 'טובים' או 'רעים'? ואולי ההגדרות של 'טוב' ו-'רע' מייצגות בלבול שקשור בהבנה שלנו את יחסינו עם הטבע. מאמר (באנגלית) במגזין האינטרנטי Aeon דן בסוגיה.
מה אוכלים עצים ביער?
שאלה מוזרה, נכון? שאלה מקדימה: איך זרע קטנטן הופך לעץ ענקי ביער? מהיכן מגיע החומר לבניית הענפים, הגזע והעלים אל העץ הבוגר? פרק של הפודקאסט Radiolab (בקישור, דובר אנגלית) בערך נותן תשובות לשאלות האלה ועל הדרך מספר על עוד הרבה דברים אחרים. היכונו להיות מופתעים.
איך חישב ארטוסתנס את היקף כדור הארץ לפני כ-2200 שנים באמצעות באר ומגדל?
ארטוסתנס נולד בשנת 276 לפנה"ס, בעיר קירנה (כיום בלוב) וחי רוב חייו באלכסדריה שבמצרים. בשנת 240 לפנה"ס מונה על ידי תלמי השלישי כמנהל הספרייה הגדולה של אלכסנדריה. בימינו ארטוסתנס מפורסם בעיקר כמי שחישב את היקפו של כדה"א. איך הוא עשה זאת בתקופה כל כך מוקדמת, ללא תמונת לווין, ללא GPS? הוא היה ידען, חכם וקצת בר מזל במיקומו הגיאוגרפי. הכלי העיקרי ששימש אותו היה גיאומטריה שבתקופתנו היא ברמה תיכונית. רוצים לדעת איך הוא עשה את זה? בקישור פוסט שבו הסבר ברור, כולל איורים, מהבלוג המתמטי 'לא מדויק'.
יונים במקום רופאים?
כדי לאבחן סרטן מסוגים מסוימים על הרופאים והטכנאים לעבור הכשרה כיצד לזהות תאים לא תקינים על גבי שקופית הביופסיה. תהליך ההכשרה הוא יקר ואורך זמן רב. האם ניתן לשפר את התהליך על ידי החלפת בני האדם ביונים (שלהן יכולות ראיה גבוהות מבני אדם)? צוות מחקר נרתם לענות בדיוק על השאלה הזאת והצליח לאמן יונים לבצע אבחנה נכונה על גבי תמונות. כאשר שוקללו הבחירות של כמות יונים גדולה, אחוזי ההצלחה של 'הלהקה' היו זהים לאלה של מומחים וטובים יותר מתוכנות מחשב. עוד פרטים על הניסוי, על תוצאותיו וחשיבותו בכתבה מאתר חדשות המדע של המגזין Science (באנגלית).
היכונו לעליית המכונות
מאז 1997, אז הפסיד גרי קספרוב, אלוף השחמט, בטוב משישה משחקים לתוכנת כחול-עמוק של IBM, תלו תומכי האנושות את תקוותיהם על משחק הגו. משחק זה, הם טענו, הוא הזירה שבה ידו של האדם תהיה על העליונה. המכונה לא תגבר על האדם. כעת זה נגמר. עברו 20 שנים, מומחי השח כבר מזמן לא יכולים להתמודד מול תוכנת שחמט חזקה, ועכשיו גם הגו נפל. אלוף גו הפסיד 4-1 לתוכנה. האם זה באמת מפתיע? האם זה באמת גרוע? מאמר (באנגלית) שדן בסוגייה.
מדע זה מבלבל
האם קפה מועיל לבריאות? האים הוא מזיק? האם שוקולד מעלה את הסיכוי למחלות? האם הוא מוריד את הסיכוי? בכל שבוע אחנו שומעים בתקשורת דיווחים סותרים על ממצאים מדעיים. האם הבעיה היא במדע או בדיווחים בתקשורת? בסרטון הבא מסביר (באנגלית) הקומיקאי ג'ון אוליבר בצורה ברורה על הקשיים בתחום. מצחיק ומלמד.
חסילוני המחץ
יש יצור ימי שנקרא snapping shrimp שיכול להפיק קליקים קוליים ממש חזקים עם הצבת שלו. בשנת 2000 התפרסם מאמר מדעי שהראה שהקליק לא נוצר בזמן סגירת הצבת אלא קצת אחרי. על ידי ניתוח סרטים במהירות גבוהה החוקרים הראו שבזמן הסגירה המהירה של הצבת, נוצר סילון מים מהיר מאוד, ואז נוצרת בועה של תת לחץ. כאשר היא קורסת נוצר הקול. התופעה היתה כבר מוכרת במדחפים של סירות. בסרטון הבא מסבירים החוקרים איך גילו את התופעה אצל החסילונים (באנגלית).